איך הגיעה אדריכלות בריטית לטוקיו של תחילת המאה ה-20? הצעה למסלול מלא הפתעות ב-TOKYO
עם פתיחתה של יפן לעולם במחצית השנייה של המאה ה-19 בתקופת קיסרות מייג'י, החל תהליך מואץ של חדירת השפעת התרבות המערבית ליפן ובמיוחד לאדריכלות. תחילה תכננו ביפן אדריכלים זרים עבור גורמים זרים שהגיעו אליה, לאחר מכן החלו אדריכלים זרים לתכנן עבור הממשל היפני בבניית המבנים הציבוריים הממשלתיים. במקביל, יפן הקימה אוניברסיטאות ובהן גם פקולטות לאדריכלות. אדריכלים זרים הוזמנו להקים את הפקולטות וללמד בהן דור חדש של אדריכלים יפניים עם הכשרה באדריכלות העולמית. היצע האדריכלים גדל ובו זמנית גדל גם הביקוש לבניינים "מודרניים". לאחר היסטוריה ארוכה של האדריכלות כאומנות הנרכשת בעבודה של שוליה תחת מורה, בבנייה המסורתית מעץ, חל ביפן שינוי דרמתי שממסד את האדריכלות כמקצוע נרכש בבית הספר. נערים משכבות האוכלוסייה הגבוהות של סוף המאה התשע עשרה למדו באוניברסיטה, תחת מורים זרים, את תורת התכנון של טיפוסי הבניינים עשויי אבן של אירופה וארצות הברית של השנים המקבילות. השימוש באבן לבנייה גרר אחריו אתגרים לוגיסטיים שונים מאלו שהיו בבניה מעץ. את החומר היקר והלא זמין היה צריך לייצר ולשנע ולצורך כך נדרשו אמצעי ...