חמוקי ניצנה: מופע גיאולוגי נדיר ביופיו
עם הבטחת שווא לסוף סשן הגשם (חודש דצמבר), יצאנו דרומה עם ליווי מתמיד של גשם שמאן להיפרד. איציק אלעזר המדריך האמיץ שלנו, הבטיח שבתשע וחצי כשנגיע לחמוקי ניצנה - הגשם ייפסק. בשעה הנידונה אכן פסק הגשם (לכאורה), אך מיד החל שוב בעת שאנו מהלכים על אדמת הלס ספוגת המים משטפונות אתמול.
חמושים במטריות (חלקנו) ובמעילים (כי קפוא), המשכנו למרות הכל לכבוש יעד גיאולוגי מדהים ביופיו (החמוקים הלבנבנים). בהמשך, כבר עם שמש המבצבצת לסירוגין, ביקרנו גם בחווה הנבטית הניסיונית של ניצנה (בה מגדלים שקד לצד בריכות אגירת מים בשיטה הנבטית), פגשנו בנחילי מלכות נמלים ועקרבים שיצאו להשתזף, עברנו דרך אבן זיכרון לנדב ישראלי, חייל גולני שנהרג בלבנון, עליה חקוק שיר שכתב נדב. על תל ניצנה הצצנו מרחוק כי זמננו היה קצוב לקראת היעד הבא. ניתן לסכם את היום כחוויה מטאורולוגית מעניינת בה השתמשנו בכל הפאסיליטיז שהיו בתרמיל.
"חמוקי ניצנה״, תופעה גיאולוגית, אחת מתופעות הטבע היפות והייחודיות, זהו מקבץ של גבעות קירטון בצבעי פסטל: לבן, אפרפר, בייז׳, בגבהים שונים ותצורות סלע שונות שמזכירות את נופי הירח. האזור ידוע כמקום מגוריהם של הנבטים, המלא בגלי אבנים, שרידי טרסות קדומות. כאן הוקמה החווה הניסיונית, המשחזרת חווה חקלאית קדומה בה ההשקייה מתקיימת ע"י זרימת מים מטראסה לטראסה וכך השקו שטחים בהם גדלים עצי פרי: רימונים, תאנים, זיתים וחרובים.
בהשראת שיטות ההשקייה הנבטיות פותחה ״לימן״ שיטת השקייה, בה מערכת ללכידת מי שטפונות הנוצרת מסוללת עפר מלאכותית הנבניית באפיק נחל אכזב. בעיקר, באזורים מדבריים או מדבריים למחצה. כיום קק״ל נוטעת עצים בשטח הלימן.
בהמשך המסלול המסומן, מגיעים ל״מערת ניצנה״, מערה גדולה ששימשה בעבר את הנבטים כמחצבת קירטון, חומר בנייה ממנו יצרו סיד וטיח.
 |
| תצפית על השדות הסולארים בקיבוץ אשלים |
תגובות
הוסף רשומת תגובה