עיר בלי עבר? מסע מפתיע אל מודיעין שמתחת לפני השטח



צילומים: שרה פלד

מודיעין-מכבים-רעות שחוגגת 30, נתפסת כעיר חדשה וחסרת עבר, אבל מבט מקרוב מגלה מרחב עשיר בארכיאולוגיה, מיתוס והיסטוריה חבויה. הכתבה יוצאת למסע בין גבעות עתיקות, אתרי חפירה, תכנון אורבני נועז, פארקים ירוקים ופריחת אביב, ומציגה כיצד עיר שנולדה על הנייר הפכה ליעד תיירות עירוני מתפתח. בין שכבות הזמן נחשפים גם המלון החדש והסצנה הקולינרית, שמשקפים עיר שמבקשת להיות הרבה יותר מתחנת מעבר בין תל אביב לירושלים.

מודיעין: עיר בלי עבר או מרחב עתיק עם עתיד?

בין תל אביב לירושלים, על גבעות השפלה הפנימית, נולדה בעשורים האחרונים אחת הערים המסקרנות בישראל. מודיעין נתפסת לא פעם כעיר חדשה לחלוטין, אך מבט קרוב מגלה סיפור מורכב יותר. זהו מרחב שבו שכבות של ארכיאולוגיה, מיתוס, תכנון מודרני ותיירות עכשווית מתקיימות זו לצד זו.

כדי להבין את מודיעין של היום, צריך להתחיל הרבה לפני הקרוואנים והכבישים.

שכבות קדומות: ההיסטוריה הארכיאולוגית של אזור מודיעין

השטח שעליו נבנתה מודיעין אינו ריק היסטורית. סקרים וחפירות של רשות העתיקות, שנערכו בעיקר משנות ה־90 ואילך, חשפו עשרות אתרים המעידים על פעילות אנושית רציפה לאורך אלפי שנים.

גבעת אשון, אתר ארכיאולוגי שהוא גם פארק עם צמחייה ארצישראלית במרכז שכונת מורשת

הממצאים כוללים מתקנים חקלאיים, מערות קבורה, בורות מים, גתות, בתי בד ושרידי יישובים קטנים. רובם מתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אך יש גם עדויות מוקדמות יותר מתקופת הברזל.

גבעת התיתורה: מפתח להבנת האזור

גבעת התיתורה היא האתר הארכיאולוגי המרכזי בעיר. חפירות שנערכו במקום חשפו שרידים מתקופות שונות, ובהם חומות, מחסנים ומתקנים חקלאיים.

החשיבות של האתר אינה רק בממצאים עצמם, אלא גם במיקומו. הגבעה שולטת טופוגרפית על המעבר בין השפלה להרי יהודה, דבר שמסביר את השימוש בה כנקודת תצפית ושליטה לאורך דורות.
מקור: רשות העתיקות, פרסומים רשמיים.

תצפית מגבעת תיתורה על יישובי האזור

קברי החשמונאים: מיתוס, מחקר וזיכרון

הזיהוי של אזור מודיעין עם מולדת החשמונאים מלווה את המחקר כבר יותר ממאה שנה. שאלת מיקומם המדויק של קברי מתתיהו ובניו נותרה פתוחה.

פרופ' עמוס קלונר כתב כי אין בידינו הוכחה חד־משמעית למיקום הקברים (1990). ד"ר בועז זיסו הדגיש את הצורך להבחין בין מסורת וזיכרון קולקטיבי לבין ממצא ארכיאולוגי מוכח (2010).

למרות חוסר הוודאות המחקרי, הזיהוי ההיסטורי השפיע עמוקות על האופן שבו נתפס האזור, גם בתודעה הציבורית וגם בהחלטות תכנוניות.

אחרי הארכיאולוגיה: איך נולדה עיר יש מאין?

רעיון הקמת עיר חדשה באזור מודיעין עלה כבר בשנות ה־50. אליעזר ברוצקוס ממשרד הפנים הציע להקים עיר שתקל על הצפיפות במישור החוף ותיצור רצף יישובי מזרחה.

בשנות ה־60 וה־70 חזר הרעיון לדיון, בין היתר משיקולי ביטחון, תשתיות וסמליות היסטורית. פרוטוקול ממשלתי מ־1976 קבע כי "הצורך בעיר חדשה באזור לטרון-בן שמן, נובע מהצטופפות מישור החוף" (ארכיון המדינה).

אולם רק בסוף שנות ה־80, בעקבות גל העלייה מברית המועצות, הבשילו התנאים למימוש. ב־1989 הונחה אבן הפינה, וב־1996 נכנסו התושבים הראשונים לבתיהם.

עיר מתוכננת מראש: ניסוי אורבני ישראלי

מודיעין היא אחת הערים היחידות בישראל שתוכננו כמעט מהיסוד כיחידה אחת.

תכניות האב של משרד השיכון משנת 1993 אימצו מודל של עיר גנים. האדריכל יצחקי פרנס תיאר את מודיעין כ"ניסיון נדיר ליישם תפיסת עיר גנים בישראל" (אדריכלות ישראלית, 1997).

העיר תוכננה עם שכונות במבנה סגור יחסית, דרכים טבעתיות, הפרדה בין מגורים למסחר, ומרחבים ירוקים נרחבים. הצעות לבנייה גבוהה נדחו, לטובת מבנים נמוכים ושילוב הנוף הטבעי.

את תכנית המתאר האדריכלית הוביל האדריכל משה ספדיה.



תכנון חכם: מנהרת הרכבת עוברת מתחת לעיר עד תחנת פאתי מודיעין

אדריכל הנוף והתשתיות אהרונסון, יצר פרויקט ייחודי ומרשים במיוחד, הממוקם מעל "מנהרת הרכבת" (מנהרת מודיעין מרכז-פאתי מודיעין) מתחת לתוואי כביש 431, בכניסה לעיר (באזור מחלף פאתי מודיעין ושכונת נופים).
זוהי דוגמה קלאסית ל"אדריכלות תשתיתית", מצב שבו אלמנט הנדסי כבד (מנהרת רכבת) הופך למצע לציר נופי ירוק.

​​בעוד שעל התכנון הכללי של העיר חתום משה ספדיה, את הפיתוח הנופי הספציפי של עורקי התחבורה והתשתיות במודיעין (כולל כביש 431 והשטחים הגובלים בו) הוביל ברובו משרד "שלמה אהרונסון אדריכלים". משרד זה נחשב לחלוץ בישראל בשילוב של כבישים מהירים ותשתיות רכבת בתוך נוף טבעי ואורבני.
​​
הקונספט מאחורי הגינון מעל המנהרה ובצדי כביש 431 נשען על כמה עקרונות:

\\ ​הסוואת ה"פצע" הנופי: בניית כביש מהיר ומסילת רכבת יוצרת הפרדה פיזית וויזואלית קשה. הגינון מעל המנהרה נועד "לרפא" את הנוף ולתת תחושה שהטבע ממשיך ברצף מעל התשתית, במקום שהיא תחתוך אותו.
​\\ שימוש בצמחיית "ארץ ישראל" *חסכונית: הגינון שם מורכב מצמחים עמידים מאוד שמתאימים לאקלים הישראלי: שיחי אלת המסטיק, רותם המדבר, רוזמרין, ועצי זית. הבחירה הזו יוצרת מראה של "חורש ים-תיכוני" מבוית.
\\ גיאומטריה של תנועה: הצמחייה נשתלת לעיתים בשורות או בכתמי צבע לינאריים, שמדגישים את כיוון הנסיעה והזרימה של הרכבת והמכוניות מתחת ומצדדים.
\\ יצירת פארקים לינאריים: השטח שמעל המנהרות הופך בנקודות מסוימות לטיילות או פארקים (כמו הפארקים המקשרים בין שכונת נופים לשכונת מורשת). במקום שטח מת, התושבים מקבלים גינה ציבורית שמתחתיה עוברת הרכבת במהירות של 150 קמ"ש.

​למה זה נראה כל כך טוב?

​הסוד הוא בטופוגרפיה המלאכותית. המתכננים לא רק שתלו צמחים, אלא עיצבו את הסוללות והמדרונות כך שישתלבו בקימורים של גבעות מודיעין הטבעיות. זה יוצר אשליה שהכביש והרכבת הם אלו שנכנסו לתוך הטבע, ולא שהטבע הולבש עליהם בכוח.


מהחזון אל המציאות

לא כל הרעיונות שרדו את מבחן החיים. מרכזי השכונות, שנועדו לשמש מוקדי מסחר קהילתיים, איבדו מחשיבותם מול מרכזי הקניות הגדולים.

עם זאת, עקרונות התכנון הבסיסיים נותרו ברורים גם היום. השדרות עוברות בעמקים ונושאות שמות של עמקים בארץ, בעוד שראשי הגבעות מסודרים במעגלים ונושאים שמות מגדלים.
הטופוגרפיה אינה רק רקע, אלא חלק מהשפה האורבנית.

מודיעין כיעד תיירות עירוני וטבעי

בשנים האחרונות מתבססת מודיעין גם כיעד תיירותי, בעיקר למי שמחפש שילוב של עיר, טבע ונגישות.

פארק ענבה, שנבנה סביב נחל ענבה, מציע מרחב ירוק רחב ידיים בלב העיר. שבילי הליכה ורכיבה מחברים בין השכונות לגבעות וליער בן שמן.

בחודשי פברואר עד אפריל מתמלא האזור בפריחה עונתית מרשימה. כלניות, רקפות, חרציות ותורמוסים פורחים בשלוחות המערביות של מודיעין ובאזור יער בן שמן.

שלכת ביער הילדים
נרקיסים ביער הילדים

הגבעות הדרומיות
בכל מקום...



הקרבה בין מגורים, טבע ופריחה הופכת את העיר לנקודת יציאה נוחה לטיולי יום.

אמנות

בגבעת הברושים הוקמה תערוכת אמנות סביבתית הכוללת כ55 פסלים מחומרים ממוחזרים. "אמנות בין הברושים" נאצרה ע"י עדי אדר.


גלריה 51, הגלריה העירונית לאמנות עכשווית במודיעין, מהווה מוקד תרבותי תוסס הממוקם ברחוב בנימין 51 שבשכונת השבטים. החלל המרשים מארח כארבע תערוכות מתחלפות בשנה, המציגות קשת רחבה של יוצרים – מאמנים ותיקים ובעלי שם ועד לכישרונות צעירים ומבטיחים מכל רחבי הארץ. מעבר לתצוגות האמנות, הגלריה משמשת כמרכז קהילתי המציע שיחי גלריה, הרצאות, סדנאות יצירה לכל הגילאים והקרנות סרטים, כאשר הדלתות פתוחות לקהל הרחב במהלך השבוע, כולל בשעות אחר הצהריים בימי שני ושלישי ובימי שישי בבוקר.

במרחק קצר משם, במרכז העיר המודרני, שוכן מוזיאון מורשת החשמונאים המציע חוויה היסטורית מסוג אחר לגמרי. המוזיאון משלב בצורה מרתקת בין ממצאים ארכיאולוגיים נדירים שנחשפו באזור לבין טכנולוגיה דיגיטלית מתקדמת, המאפשרת למבקרים לצאת למסע אינטראקטיבי בזמן. דרך מיצגים אור-קוליים בתלת-ממד ומרחבי התנסות המאפשרים לילדים להרגיש כארכיאולוגים לרגע, נפרש סיפורם של החשמונאים ומרד המכבים לצד התפתחות העיר לאורך הדורות. המבנה האדריכלי הייחודי שלו, המעוצב בקווים המדמים שכבות זמן, הופך את הביקור לחוויה ויזואלית שלמה המחברת בין העבר המפואר של מודיעין לבין ההווה המודרני שלה.


גלריה 51


מוזיאון החשמונאים

לינה בעיר: המלון החדש במודיעין

פתיחתו של המלון החדש בעיר JACOBS מסמנת שינוי תפיסתי. מודיעין אינה רק עיר שינה, אלא בסיס לטיול אזורי בין השפלה להרי ירושלים. המלון פונה לאנשי עסקים, מבקרי תרבות ומטיילים, ומחזק את התשתית התיירותית העירונית.

קולינריה של עיר צעירה

הקולינריה במודיעין משקפת את אופייה של העיר. אין כאן מטבח מקומי היסטורי, אלא פסיפס של טעמים.

מסעדות ישראליות עכשוויות, אוכל ים תיכוני, אסייתי, כשר למהדרין ובתי קפה קהילתיים פועלים זה לצד זה. הסצנה הקולינרית מתפתחת מתוך הגירה פנימית מגוונת, ולא מתוך מסורת אחת ארוכת שנים.

אליבי, בר יין

פינת האופה בשכונת מורשת

אנזו, אוכל אסייתי


אוסאליבאן, פאב אירי עם הופעות חיות

בין עבר חבוי לעתיד מתהווה

מודיעין אינה עיר ללא עבר, אלא עיר שהעבר שלה חבוי בקרקע, במיתוס ובנוף. הארכיאולוגיה, התכנון והחיים העכשוויים מתקיימים כאן זה לצד זה, מבלי לבטל זה את זה.

עבור המטייל, זהו יעד שמציע לא רק מה לראות, אלא גם על מה לחשוב.




















תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פריחת הדובדבן באי קיושו KYUSHU יפן

יפן למטייל העצמאי: מסלול טיול שלכת ביפן – קארויזאווה וחמשת האגמים ליד הפוג'י