"קבין" תערוכת צילום חדשה בבצלאל

במסגרת פסטיבל בכורות שיפתח בירושלים בשבוע הבא 25.12 תוצג התערוכה 'קבין' בגלריה של המחלקה לצילום בבצלאל.

 קַבִּין

בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים – המחלקה לצילום

הפתיחה 25.12.24 – 18:00 פתיחה חגיגית הזמנה מצורפת, 18:30-20:30 מפגש עם האמנים.יות ואוצרי התערוכה

שישה מבטים על ירושלים בעבודות וידאו וצילום של בוגרי ובוגרות המחלקה לצילום, מציגים נרטיבים שונים של העיר, סוגיות אקטואליות וחוויות אישיות. שש ביוגרפיות חזותיות של אמנים ואמניות שבחרו לצאת מירושלים ולחזור אליה דרך יצירה, להתכתב איתה ועם היותה צומת של קונפליקטים לאומיים, דתיים, ועדתיים, מרחב רב-שכבתי שמעלה שאלות של זהות, שייכות, משיכה וניכור.

במהלך "בכורות" יתארחו האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה ויספרו על העבודות בתערוכה וכיצד הן מגוללות נרטיב ביוגרפי השזור במציאות מורכבת של הישרדות ויצירה.

האמנים: יובל אצילי, אסף הינדן, אריאל הכהן, רונן זן, הדס חי ואלישה קמיאן-קשדן, נטע לאופר

אוצרוּת: דוד עדיקא ואילנית קונופני

עד 5.1.24

אריאל הכהן בוגר בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

מקבץ תצלומים מתוך הסדרה המתמשכת Jerusalem: Der Traum

2017-2023

הזרקת דיו על נייר ארכיבי

אריאל הכהן (נ׳ 1993) חי ופועל בירושלים, זוכה פרס רפפורט לשנת 2023. בוגר תואר ראשון במחלקה לצילום בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים וזוכה מלגת קרן קלור ללימודי תואר שני ברויאל קולג׳ אוף ארט (RCA), לונדון. עבודותיו מוצגות בין השאר באוסף הקבע של משכן הכנסת ושל קמפוס האקדמיה לאומנות בצלאל בירושלים.

ביצירתו עוסק בממשקים שבין היסטוריה, זיכרון וגוף. דרך צילום, וידאו, פיסול ומידול תלת־ממדי הוא מבקש ליצור דימויים הנראים כרב־זמניים ועל־זמניים

אריאל הכהן "גדלתי בירושלים ואני חי בה, ובשבילי היא הבית, עיר של יומיום. אבל כשאני מצלם אותה היא נראית לי כמו במה בתיאטרון פרינג׳ מאובק; מקום מושלם להזיות ולחולמים בהקיץ, לאלו שמחפשים חמוֹרי משיח ואבנים מדברות. על דרכי אספלט סדוקות, התנועה ברחובותיה היא לפעמים שיטוט באזורי סכנה או שלווה מוחלטת, מרחבים של פצעים פתוחים וחלומות."

אסף הינדן (נ.1988) אמן חזותי ואוצר, משלב צילום עם מדיות נוספות כמו מיצב, וידאו, עבודות קולאז׳ והפעלת חומרי ארכיון. עבודותיו נוגעות בנושא הזיכרון, האישי והקולקטיבי, וביחסים שבין תיעוד לבין מניפולציה של דימויים — ומכאן של נרטיבים, עדויות ומשמעויות. הינדן מתייחס לאבולוציה של דימוי חזותי ומוצא השראה בבחינת אלמנטים שונים מהעבר, קולקטיביים וביוגרפיים כאחד, אליהם הוא מגיב בדיאלוגים חזותיים. מקורות החומרים הארכיוניים שהוא מפעיל נקשרים לנושאים של שייכות וזהות תרבותית, ומתמקדות בשאלות סביב אבולוציה של אמנות, מוצא ובעלות.

אסף הינדן (1988), חי ועובד בתל אביב. בוגר בהצטיינות תכנית ה-MA של האקדמיה המלכותית לאמנויות יפות של אנטוורפן (2021, בלגיה), בעל תואר ראשון בצילום מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים (2016, הצטיינות יתרה).

זכה במלגות ופרסים שונים, בינהם מענק קרן רבינוביץ׳ (׳בא בזמן׳, 2023) ; פרס האמן הצעיר של משרד התרבות (2022) ; מלגת Asylum Arts (ניו יורק, 2022) ; Next Generation 22 של מגזין Wallpaper (אנגליה) ; ופרס הצילום רוג׳ר דה קונינק (קרן המלך בודואן, בלגיה 2021). 

הציג במגוון תערוכות במוסדות ישראלים ובינלאומיים, ביניהם: מוזיאון Lentos Linz (אוסטריה, 2024), נסימה לנדאו (2023-4), פסטיבל הצילום של אתונה (מוזיאון הבנקי, 2022), מוזיאון הצילום Winterthur ו- Photoforum Pasquart (שניהם בשוויץ, 2021-2022), מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית (2021), בית העירייה בברלין (2019), גלרית עודד שתיל (2019), ועוד.

תערוכות יחיד נבחרות כוללות את ״Figure of Work״ בגלריה ברוורמן (2024), ״מבואות | Preface״ (׳הלובי מקום לאמנות׳, 2024) ; ״סלון וחדר חושך״ (המרכז לאמנות עכשווית רמלה, 2023) ; ״לחות יחסית״ (׳מקום לאמנות בקרית המלאכה׳, 2018). 

עבודותיו נמצאות באוספי אמנות ציבוריים ופרטיים, ביניהם: אוסף האמנות של מוזיאון Lentos Kunstmuseum (אוסטריה), אוסף מיטשל פרסר (ארה״ב), ואוסף ארתור ומרווה אסבג (צרפת). בין שהויות האמן, הוא השתתף ב- MeetFactory, פראג, צ׳כיה (2023) ; ARCAthens ו- Lucy Art Residency (שניהם ביוון, 2021-2022) ; ובגלרית WTA (ברצלונה, 2017). הוא העביר סדנאות והרצאות אמנות שונות במוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית של אתונה EMST ; באקדמיה לאמנות של אתונה ASFA ; בסוהו-האוס תל אביב (כולם במהלך 2022) ; ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (׳אמנות שדודה׳, פרופ׳ ליאורה בלסקי).

כאוצר עצמאי, הינדן אצר תערוכות ופרויקטים שונים כמו ״גבעון על נייר״ (ארכיון מקוון, 2024), "סימן לבאות" (מרכז אדמונד דה רוטשילד, 2024) ; "טקסט(יל)", באוצרות משותפת עם קמיע סמית (מירון קפיטל, 2023) ; "קריאה אחרונה" (גלריית אינדי לצילום, 2020) ; ו- "דברי עצמות" (באוצרות משותפת עם בר ירושלמי, מקום לאמנות, 2017).